החלטה בתיק רע"א 1153/11

1.        לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז (הנשיאה ה' גרסטל), בה נדחתה בקשת המבקשים לסילוק תביעתה של המשיבה על הסף מחמת התיישנות.

רקע

2.        להלן אפרט את הרקע לבקשה, כפי שהובא בהחלטתו של בית המשפט המחוזי.

3.        ביום 31.1.2010 הגישה המשיבה תביעה כספית נגד המבקשים, בגין נזקים שנגרמו לה, לטענתה, עקב פעולות בהן נקטה המבקשת 1 (שנקראה באותה תקופה שטראוס-עלית בע"מ) (להלן: חברת עלית או עלית) וכן המבקשים 4-2, שהיו נושאי משרה מטעם עלית באותה תקופה (להלן: נושאי המשרה), במטרה לפגוע בנסיונות המשיבה לשווק ולהכניס לשוק הממתקים בישראל מוצרים חדשים של חברת קדבורי, חברת ממתקים בינלאומית. עילת התביעה היא עוולת הפרת חובה חקוקה. המשיבה טוענת בכתב התביעה כי מעשיהם של חברת עלית ושל נושאי המשרה נעשו תוך הפרת דיני ההגבלים העסקיים ותוך שימוש לרעה בכוחה המונופוליסטי של חברת עלית.

           מכתב התביעה עולה, כי הממונה על ההגבלים העסקיים (להלן: הממונה) פתחה באמצע פברואר 2003 בחקירה נגד חברת עלית בכל הנוגע להתנהלותה בעניין נושא התביעה ובאוגוסט 2003 פרסמה הרשות להגבלים עסקיים (להלן: הרשות) הודעה לפיה נאספו ראיות לכאורה לביצוען של עבירות פליליות על ידי חברת עלית ועל ידי נושאי המשרה. בינואר 2005 הודיעה הרשות לחברת עלית ולנושאי המשרה כי בכוונתה להגיש נגדם כתבי אישום, אולם לאחר עריכת שימוע בעניין הסתיימו ההליכים בצו מוסכם, במסגרתו בשנת 2007 שילמה עלית לקופת המדינה חמישה מליון ש"ח.

4.        המבקשים הגישו בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת התיישנות. המבקשים פירטו בבקשתם, כי מזה זמן מנהלת עלית הליך כנגד הממונה בבית משפט השלום בתל אביב-יפו, בדרישה לחייב את הממונה להעביר לעלית חומר חקירה שהיא מחזיקה ברשותה שלא כדין (ת"א 23419/08). במסגרת הליך זה, פנתה עלית לממונה ודרשה, בין היתר, כי זו תפרט את המגעים שהיו לה עם המשיבה וכי תצרף את כל המסמכים הרלוונטיים למגעים אלה. בתגובה, העבירה הממונה לעלית תצהיר במסגרתו היא פירטה, בין היתר, את המגעים עם המשיבה. כן צירפה הממונה את "המסמכים שאותרו בנוגע למגעים". בין יתר המסמכים שהממונה צירפה לתצהיר, צורף גם דו"ח ידיעה הנושא את התאריך 20.1.2003 (להלן: דו"ח הידיעה), בו תיאר מנהל מחלקת החקירות של הרשות דאז, מר מאיר גלבוע, מידע שנתקבל ממר ראול גודמן, מי שכיהן כמנכ"ל המשיבה באותה עת. לטענת המבקשים, עיון בדו"ח הידיעה מגלה, כי לכל המאוחר ביום 20.1.2003 - ולא "בדיעבד", כפי שטענה המשיבה בכתב התביעה - ידעה המשיבה על הפעולות שהיא מייחסת לעלית בכתב התביעה. לטענת המבקשים, עילת התביעה נולדה ביום בו נודע למשיבה על ההתנהגות שהיא מייחסת להם וכן היום בו נודע לה על כך כי נגרם לה נזק מהתנהגות זו. על כן נטען, כי בחלוף שבע שנים ממועד זה התיישנה התביעה לכל המאוחר ביום 19.1.2010.

5.        המשיבה, מצידה, טענה, כי עילת התביעה נולדה לכל המוקדם עם הפיכת חקירת הרשות נגד המבקשים לגלויה, בפברואר 2003. על פי הטענה, במועד פרסום דו"ח הידיעה היא לא ידעה על היקף המעשים והפעולות; לא היתה לה ידיעה על היקף הנזקים העתידים להיגרם לה נוכח פועלם של המבקשים; ולא היתה לה ידיעה על מעורבותם - עד צוואר - של נושאי המשרה בהתוויית המדיניות האסורה.

           המשיבה הסבירה, כי מספר שבועות לאחר שנערך אירוע השקת מוצרי קדבורי בישראל, החלו להגיע שמועות למנכ"ל המשיבה דאז, ראל גודמן, דרך נציגי המכירות של המשיבה, כי הם נתקלים בקשיים מסוימים בהחדרת מוצרי קדבורי  לשוק. אותם נציגי מכירות העלו חשש, שגורמים בשטח מצידה של עלית "שמים רגליים" למשיבה בהחדרת מוצרי קדבורי לשוק. אותם נציגי מכירות דיווחו, כי עובדי עלית פנו לחלק מהלקוחות המרכזיים של המשיבה והבהירו, שאם יפיצו את מוצרי קדבורי ידאגו אותם גורמים שעלית תפעיל נגדם סנקציות מסחריות. בהקשר זה ציינה המשיבה, כי אגרסיביות בנקודות מכירה בשוק הקמעונאי לא היתה דבר חריג באותם ימים. לרוב מדובר היה ביוזמות מקומיות של נציגי מכירות מקומיים, שבאמצעות פעולות אלה מעוניינים להגדיל את הכנסתם, התלויה לעתים בעמלות ממכירות. לטענת המשיבה, כך היא תפסה את הנתונים שהגיעו מנציגי המכירות שלה.

            המשיבה הוסיפה ופירטה, כי באותה תקופה עמדה היא בקשר עם נציגי הרשות בנושא בדיקה אחרת שהתקיימה ברשות, בעניין אחר. סביב אותה בדיקה שוחח מנכ"ל המשיבה דאז עם נציגי הרשות, ועדכן אותם גם באותם נתונים שהגיעו לידיעתו ביחס לפעולות שטח שמקיימים דרגי השטח בעלית ביחס לעניינים נשוא התובענה. המשיבה מדגישה, שלא עלה על דעתה באותה עת היקף התופעה ומעורבות הנהלת עלית בפעולות. העובדה שמדובר בהחלטה אסטרטגית של הנהלת עלית נודעה למשיבה, לטענתה, רק לאחר שחקירת הרשות הפכה גלויה.

החלטתו של בית המשפט המחוזי

6.        בהחלטתו מיום 10.1.2011 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה לסילוק על הסף. בית המשפט ציין, כי טענת המבקשים, לפיה העובדות היו ידועות למשיבה לא יאוחר מיום 20.1.2003, מבוססת רק על דו"ח הידיעה. פרט לדו"ח הידיעה, אין כל בסיס נוסף לטענת המבקשים. המשיבה, באמצעות המצהיר מטעמה, שלא נחקר על תצהירו ואשר היה מעורב באופן פעיל ביותר באירועים נושא התביעה, טענה כאמור, כי בעת מסירת דו"ח הידיעה, לא ידעה שאין מדובר ביוזמות מקוריות של דרגי השטח אלא בהחלטה אסטרטגית שקיבלה הנהלת חברת עלית. דבר ההחלטה והמעורבות של נושאי המשרה נודע לה רק בעקבות החקירה הגלויה של הרשות.

           בית המשפט קבע, כי על פי התמונה, כפי שהיא מתגלה מכתבי הטענות, העובדות המהותיות שמועד גילוין שנוי במחלוקת בין הצדדים הן המעשים המיוחסים למשיבה (קבלת ההחלטה האסטרטגית לבצע פעולות שתפגענה בנסיונות המשיבה לשווק ולהכניס לשוק הממתקים בישראל את מוצרי חברת קדבורי), היות נושאי המשרה בעלי חלק פעיל ומשמעותי בביצוע המעשים האמורים (קרי, זהות הנתבעים) והנזק שנגרם בעקבות המעשים.

           נקבע, כי לא נסתרה טענת המשיבה, כי ההחלטה האסטרטגית של חברת עלית לא היתה ידועה לה במועד הנטען על ידי המבקשים, אלא במועד מאוחר לו. בית המשפט פירט, כי חשדות המשיבה בכל הנוגע למעשים המיוחסים למבקשים התעוררו לנוכח דיווחים של עובדי שטח, אנשי מכירות, על כך שלטענתם עובדי חברת עלית פנו למפיצים ולקמעונאים פרטיים באיומים כדי לכפות עליהם להפסיק לשווק את מוצרי חברת קדבורי. לטענת המשיבה, התנהלות מסוג זה לא היוותה חריג קיצוני באותה תקופה ובתחילה כלל לא עלה החשד שמדובר בפעולה מתוכננת ומכוונת מטעם המבקשים. הדיווחים העלו חשד כללי באשר לפעילות נציגי חברת עלית בשטח, אולם החשד בשלב זה ניזון משמועות בלבד. בית המשפט קבע, כי לא היה בחשד זה די הן כדי לבסס חשד שיש בו כדי להוות קצה חוט בדבר ביצוע הפעולות המיוחסות למבקשים ובפרט קבלת החלטה אסטרטגית בעניין, והן כדי להוות בסיס איתן שבהסתמך עליו היה האדם הסביר מגיש תביעה באותו שלב.

         עוד ציין בית המשפט, כי המשיבה לא זנחה את חשדותיה ונקטה בזהירות סבירה, כפי שהיה מצופה שתנקוט, כדי לגלות את העובדות. כך, פנתה המשיבה לממונה כדי שתבחן את החשדות. הפנייה לממונה, שהובילה לכתיבת דו"ח הידיעה, מהווה שלב לגיטימי במסגרת גיבוש הידיעה והמעבר בין רמות הידיעה השונות עד לכדי יצירת קצה חוט שיש בו כדי להקים עילת תביעה בגינה יגיש האדם הסביר את תביעתו. אין בו כשלעצמו כדי להוות מועד בו התגבש "כוח תביעה" והתגלו כל העובדות המהותיות.

           נוכח האמור נקבע, כי היום בו נתגלו למשיבה העובדות המקימות את עילת התביעה הוא יום מתן הפומביות להחלטת הרשות בדבר פתיחת חקירה נגד המבקשים. רק במועד זה התעורר במשיבה החשד, שהמבקשים קיבלו החלטה אסטרטגית למנוע בכל דרך את התחרות החופשית בשוק הממתקים בישראל ובפרט קיבלו החלטה אסטרטגית למנוע את הכנסת מוצרי חברת קדבורי לשוק.

           בית המשפט קבע, כי נוכח האמור מתייתר הצורך לדון במועד גילוי יסוד הנזק, שכאמור שנוי גם הוא במחלוקת. זאת, על סמך ההלכה, כי די בכך שאחד מיסודות התביעה לא התיישן, כדי לדחות את מועד תחילת ההתיישנות (ע"א 7707/01 צורף נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית (לא פורסם, 24.11.2005)).

7.        מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי, במסגרתה שבים המבקשים וטוענים, כי כל העובדות המופיעות בכתב התביעה היו ידועות למשיבה כבר לפני למעלה משבע שנים ממועד הגשת כתב התביעה. לטענתם, שגה בית המשפט המחוזי משקבע, כי מרוץ ההתיישנות של התביעה אינו מתחיל במועד בו נודעו למשיבה העובדות העומדות בבסיס התביעה, אלא רק במועד בו נודע למשיבה דבר קיומה של חקירה פלילית המתנהלת נגד המבקשים, שכן רק אז אותן עובדות קיבלו "תימוכין אובייקטיבי". 

דיון והכרעה

8.        לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, בבקשה בהליך דלמטה ובתגובה לה, וכן בהחלטתו של בית המשפט המחוזי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. בית המשפט לא קבע, כפי שטוענים המבקשים, כי מרוץ ההתיישנות של תביעת המשיבה החל רק במועד בו פורסם דבר קיומה של חקירה פלילית כנגד המבקשים, שכן רק אז קיבלו העובדות שהיו ידועות למשיבה, עליהן מבוססת התובענה, "תימוכין אובייקטיבי", אלא קבע, כי יום מתן הפומביות להחלטת הרשות בדבר פתיחת החקירה הוא המועד בו נודעו למשיבה העובדות המקימות את עילת התביעה. זאת, משום שרק במועד פרסום החלטת הרשות בדבר קיום החקירה התעורר אצל המשיבה החשד, שהמבקשים קיבלו החלטה אסטרטגית למנוע בכל דרך את הכנסת מוצרי חברת קדבורי לשוק - להבדיל ממידע בדבר פעולות מקומיות של עובדי שטח במישור זה. כלומר, בית המשפט המחוזי קבע, כי עד למועד פרסום דבר קיומה של חקירה פלילית, המשיבה לא ידעה על ההחלטה האסטרטגית של חברת עלית, אשר עליה מבוססת התובענה.